חומרי נפץ, לבנות חבלה, נשק מפלסטיק, סמים, תכשיטים כל אלו ועוד מוברחים בכל יום בין נמלי תעופה, בין גבולות ולתוך מבנים שמורים כגון בתי משפט ובתי סוהר מתחת לבגדים ופעמים רבות גם מתחת לעור לאחר שנבלעו תוך הגוף פנימה.
האמצעים לזיהוי חפצים כגון אלו כיום הנם חיפוש גופני פולשני על ידי איש אבטחה, שימוש בגלאי מתכות, בבתי סוהר אף מכניסים אסיר לתא מבודד למשך שעות רבות וממתינים עד תתרוקן קיבתו. אמצעים אלו דורשים שימוש בכוח אדם רב ועם זאת יכולת זיהוי מוגבלת ביותר בעיקר באם נבלע החפץ מבעוד מועד.
פיתוח חדש של סורק רנטגן בא לפתור את אחד הבעיות הגדולות ביותר באבטחה המודרנית והוא זיהוי חפצים מוסתרים במינימום זמן.
עשר שניות, זהו הזמן בו לוקח למערכת ה- Soter לבצע סריקה מלאה של גוף אדם מכף רגל עד ראש, הסריקה מתבצעת בעזרת שימוש בקרני רנטגן צרות הנקלטות ע"י חיישנים מוליכים למחצה רגישים ביותר, הנתונים מועברים לעמדת בדיקה הניצבת אחרי הסורק שם הם מנותחים ומוצגים בצורה גרפית פשוטה וברזולוציה גבוהה לזיהוי חלקים זרים בפנים ומחוץ לגוף הנבדק.
השאלה הראשונה הנשאלת בהקשר לגלי הרנטגן הנה לגבי רמת הקרינה, התשובה לכך מבטיחה ביותר, עוצמת הקרינה לה נחשף הנבדק הנה פחות מ- Microsieverts 3 (יחידת מדידה לחשיפה לקרינה של בני אדם) ובהמחשה פשוטה, מידת החשיפה לבדיקה בודדת שוות ערך למספר שעות צפייה במסך המחשב או לשעת טיסה ופחות מכך, לא פחות חשובה היא העובדה שמבצע הבדיקה הניצב בעמדה סמוכה לא נחשף כלל לקרינה.
